חשבתי מה אוכל לכתוב לך לאחר כל ההספדים הרבים שנכתבו עליך והמחמאות שהרעיפו עליך והחלטתי לבסוף לתאר את מערכת היחסים שהיתה בינינו וכל מה שהענקת לי לאורך השנים. הפרש הגילאים בינינו הוא 12 שנים. את היית לי אמא וגם אחות. בחרת לך בן זוג ששימש לי כאח וכגיס.

ביתך תמיד היה פתוח כמו לבך. כשהייתי צריכה עזרה אף פעם לא סירבת, תמיד גילית נכונות לעזור ולייעץ, במיוחד שידעת עד כמה אני פגיעה ופחדנית, חיזקת אותי והכנסת אותי לפרופורציות הנכונות של החיים. אצילות הנפש שהיו בך גרמו לי להתייחס אליך תמיד בכבוד ובהערכה.

כשחלית התקשתי לקבלת זאת ,התכנסתי בתוך עצמי וסירבתי להאמין. היה קשה לי לדבר איתך על המחלה ולעודד אותך. על אף הכל לא גילית חולשה ועצב והמשכת כרגיל בחייך כאילו לא קרה דבר. כשהמחלה חזרה האמנתי שתתגברי כפי שהתגברת בעבר, אך כנראה שכוחות חזקים ממך מנעו ממך להמשיך את חייך.

אני מרגישה שאת שומרת עלינו מלמעלה ומביטה במשפחה המדהימה שלנו שבמשך שבוע בלעדייך הבינה עד כמה אנו קשורים כפזל ומחוברים זה לזו. את חלק מהפזל שיחסר תמיד בתמונה המשפחתית. מאחותך האוהבת ומתגעגעת...

מאירה ברזילי

19.12.10

אורה יקרתי

עצב רב מציף אותי כשאני כותב שורות אלו.
כשאני חושב עליך, הדבר שאני נהנה לזכור הוא הצחוק שלך, כן מכל הדברים הנפלאים שיש לי כשאני חושב עליך, הצחוק שלך, כשממש התפקעת מצחוק, צחוק מתגלגל עולה ויורד  ואותי תמיד הצחקת גם.

אורה יקרה, בפעם הראשונה שנכנסתי לביתכם שלך ושל דני לפני 16.5 שנה, קיבלת אותי כחבר של דקלה אהובתי, עברו השנים והפכתי לחתנך ואת לחמותי ( אני מדגיש חמותי, כי קראתי לך לפני כן בעוונותיי חמתי וזה הפריע לך, יום אחד שאלת אותי האם את כל כך מעצבנת אותי ולכן אני קורא לך כך? ומאז אני מקפיד על ההטעמה ואומר חמותי ). זה בעיקר משום שלהפתעת רבים מהסובבים אותי, אני לא זוכר מקרה אחד אפילו שחמי וחמותי הכעיסו אותי, ניסו להתערב בחיינו, או פגעו בדרך כזו או אחרת ואני אומר בהנאה רבה שבניגוד לדעה הרווחת בקרב חתנים של .... אני, מאד מאד  אוהב את חמי וחמותי.

אורה אני רוצה להודות לך -

על דקלה בתך, אשתי. על דני  עידן אלמוג וענבר שהם משפחה אהובה עבורי. על כך שהכנסת אותי לביתך ולליבך והרגשתי אהוב,רצוי ובן בית. על כך שהיית את, למרות מחלתך, אצילה, אמיצה ולמעשה, האדם החזק ביותר שהכרתי בחיי.

מחלתך לא הייתה לך תירוץ לוויתור, לעצבות, ל"ניצול" מצבך, אלא לעוצמה שקטה ובלתי שגרתית שאין לי מושג מהיכן שאבת אותה, אך העוצמה שלך הייתה נוכחת בכל רגע שבו צפיתי בך מהצד והשתוממתי.

אני נשבע להיות עמוד תווך לדקלה אהובתי, להמשיך להיות חתן טוב ותורם לדני יקירי, להוות משענת לעידן אלמוג וענבר כל זמן שירצו בה , ומתי שארגיש שהם זקוקים לכך.

עבור נכדיך נדע לשמר את זכרך, את מעלותייך ואת הדרך, תישארי תמיד נוכחת בחיינו, גם כשאינך.

באהבה גדולה וגעגוע

מאיר

 כנראה שאורה ז"ל הייתה אור גדול, עובדה שכלתה ליאורה ומחותנה אורי.

אורה ז"ל נפטרה ביום ו' ונקברה ביום א', יום שנאמר בו "ויהי אור". נולדה לפני חנוכה, ומכאן שמה, והשבעה חל בשבוע שבו חל חג החנוכה, חג האורים. 

דניאל בעלה שיבל"א, קשור אף הוא לאור. בספר דניאל כתוב על שלוש שנכנסו לאש, (=אור בארמית) ונצלו מהאש ולא נצלו באש. חנניה מישאל ועזריה, בשמות בבליים (דניאל פרק ג') 

אורה ז"ל קשורה לאור, אור=רז וזה מופיע בשם משפחתו של בעלה אזרי. 

יהיה זכרה ברוך

השיר שלך
נתנאל
מילים: דני ריבלין
לחן: איתן יעקב

ישבתי ככה לבדי
בחוץ היה כבר שקט
ירד עוד לילה על העיר
אמרת שאת הולכת
ולא אמרתי לך דבר
כי לא היו מילים
מה שרציתי לך לומר נותר בפנים

לקחתי כוס של יין קר הוצאתי ת'גיטרה
פרטתי כבד כל כך בחוץ הרוח שרה
ואצבעות שלי עכשיו מחקו את הצלילים
מה שרציתי לך לומר נותר בפנים

ולא אמרתי לך שאני אוהב אותך
כל שהיה אבד לי נעלם
ואת השיר שלך שאהבנו כל כך
שוב לא אשיר לעולם

עכשיו את בטח תשמעי
את מה שאני שר לך
את מכירה אותי כל כך
אני כל כך מוכר לך
אולי תרצי לחזור אליי לומר כמה מילים
מה שרצית אולי לומר נותר בפנים

ולא אמרתי לך שאני אוהב אותך
כל שהיה אבד לי נעלם
ואת השיר שלך שאהבנו כל כך
שוב לא אשיר לעולם
ולא אמרתי לך שאני אוהב אותך
כל שהיה אבד לי נעלם
ואת השיר שלך שאהבנו כל כך
שוב לא אשיר לעולם
לא לא אשיר לעולם
לא לעולם

זכיתי בך
חיים משה
מילים: רמי לב
לחן: דורון אלימלך

כשביקשתי מלאך, ראיתי את פנייך
כשחיפשתי חיוך, קראו לי עינייך
באת אלי מלאה באהבה
עוטפת בחום, כמו שמש טובה!

זכיתי בך להתאהב
ללכת אחרי הלב
אני נושם את השנים איתך
תודה על שזכיתי בך.

כשביקשתי חלום התעוררתי בין ידייך
ורציתי למצוא את הדרך אלייך
מרגיש כאילו את מוכרת לי מזמן
הולך לצידך לא חשוב לי לאן.

זכיתי בך להתאהב...

אותך לצידי
חיים משה
מילים ולחן: יוסי בן דוד

חוזר לבדידות ולא מוצא אותך
החדר מיותם מהמגע שלך
זוכר את הלילות איתך את הרגעים
ושוב הלב נשבר מרוב געגועים

אני מרגיש כמו ים בסערה
ואת אפילו לא שואלת מה קרה
איתך אני יודע שהייתה לי דרך
בלעדייך אין לי מטרה

אני חייב אותך כאן לצידי
אני קרוע לגזרים אנא חזרי
אין מי שירגיע אין מי שילטף
וכשמגיע לילה כאב אותי עוטף

אני חייב אותך כאן לצידי
אני קרוע לגזרים אנא חזרי
אין מי שירגיע אין מי שילטף
וכשמגיע לילה כאב אותי עוטף

עכשיו אני שבור לאלף רסיסים
הולך לי לאיבוד יורד מהפסים
הייתי מנסה לשנות את חיי
לו רק היה סיכוי שתחזרי אלי

אני מרגיש כמו ים בסערה...

נוגעת בנשמה
חיים משה
מילים: שוש מולא
לחן: לא ידוע

רק אותך ידעתי לא הייתה לי אחרת,
רק איתך האמנתי שהעולם הזה מתוק.
ועכשיו בעינייך, הדמעה מסתתרת
ואני על ידך אבל מרגיש כזה רחוק.

את נוגעת לי בנשמה וידך לא נוגעת
את נוגעת לי בנשמה כמו שאת יודעת.

את נוגעת לי בנשמה וידך לא נוגעת
את נוגעת לי בנשמה איך שאת פוגעת.

רק אותך אהבתי לא רציתי אחרת
רק ממך התלהבתי את האישה הכי טובה
אז תביני מדוע, הדמעה מסתתרת
ותמיד בשבילך הלב מלא באהבה.

את נוגעת לי בנשמה...

אמא

אתמול תלינו מודעה שבה השם שלך רשום בתוך מסגרת שחורה,אני מסתכל ומתבונן ולא מאמין, אני לא מאמין שזה נגמר.

נולדת בערב חג האורים ואנו נפרדים ממך בערב חג האורים ואור גדול היה שמך אותו נשאת. "כי מעפר באת ואל עפר תשוב" נכתב, אך לא ריקה את חוזרת היום, אמא, זכית להביא ארבעה ילדים וזכית לראות מהם ארבעה נכדים וביחד אנו משלימים את שמונת נרות החנוכה. שמונה נרות שאיבדו את אור השָמַש שלהם היום. אורך לא כבה ולא יכבה לעולם. אנו נמשיך להעבירו מדור לדור עד אחרית הימים עד תחיית המתים.

אמא, היית אישה רזה וצנומה דבר שהיווה תחפושת מושלמת לרוח הגדולה שהינך. מעולם לא שמעתי אותך מתלוננת ואינני זוכר אותך חולה אפילו יום אחד. היית האישה הכי צנועה, לא חיפשת כבוד ולא הסתכסכת עם שום בריה. היית אוזן קשבת לכל בעיה ותמיד ידעת לתת עצה טובה. הייתה לנו זכות גדולה לקבל אמא כמוך.

אמא אנחנו אומרים לך היום תודה. תודה על כל השעות שרצת איתנו לבית חולים, לגן, לבית ספר. על הסנדוויץ' שהיה מוכן בכל בוקר בילקוט, ועל האוכל שחיכה לנו שחזרנו הביתה, שהיה צריך לכוון שעון לא הייתי מחפש כזה. הייתי מבקש ממך להזכיר לי כי את יודעת, שעון יכול להתקלקל אבל אמא אף פעם לא מתקלקלת.

אמא, אנחנו מבקשים ממך היום סליחה, סליחה אם פגענו בך אי פעם שבמתכוון או שלא. סלחי לנו על רגעים שלא ידענו להעריך וסלחי לנו על רגעים שכעסנו. סלחי לנו על אם לפעמים לא ידענו להביע את אהבתנו אלייך.

אמא, אנחנו סולחים לך היום אם נפגענו ממך, אנו סולחים לך בלב שלם. אנו יודעים שהכול היה בזכות האהבה הגדולה שלך אלינו. היי שלום אמא יקרה, אנו נמשיך להיפגש בתמונות, במחשבות ובחלומות. 

אמא, אנחנו אוהבים אותך. שלך לתמיד עידן ליאורה קשת ואוריה.

את כבר לא איתי
חיים משה
מילים ולחן: לא ידוע
תרגום: אילן גולדהירש

את כבר לא איתי רע לי בנשמה
אין סימן ואות ורוחות רעות
לא נותנות מנוח

את כבר לא איתי ופתאום דממה
וגעגועים וצללים כהים
כל הזמן באים

ובחלומי את עוד מרחפת
מחכה לנס ועוד לא תופס
האמת שורפת

את כבר לא איתי אין לי נחמה
את ליבי לקחת ככה והלכת
ככה ונעלמת

את כבר לא איתי ובלב שממה
הפרחים בגן כבר נבלו מזמן
כל כולי שלכת

את כבר לא איתי ודמעה חמה
הגורל המר הכאב הזר
זה מה שנותר

ובחלומי...

את כבר לא איתי אין לי נחמה
את ליבי לקחת ככה ונעלמת
ככה והלכת

אישה מהשמים

גלעד שגב
מילים ולחן: גלעד שגב

 
קחו לי את הבית,
קחו את הבגדים,
קחו לי את הכסף,
קחו יהלומים,
רק תשאירו לי את הכוח
לאבד את החושים לרגליה.

קחו לי את הרוח,
קחו את המילים,
קחו את הגיטרה,
קחו את השירים,
רק תשאירו לי את הצבע
שנשקף בעומקים שבעיניה.

ואת עכשיו נמצאת קרובה קרובה,
קרובה אלי עכשיו...
אישה מהשמיים,
את מעיפה אותי,
פורשת את הכנפיים
ומחזיקה אותי,
כל כך חמה שנשרפות לי העיניים.

אישה מהשמיים,
אני לא מוותר,
פורשת את הכנפיים
אני רוצה יותר,
כל כך חמה שנשרפות לי העיניים.

רק מתגעגע
אייל גולן
מילים ולחן: אביעד פניו

זה כבר כמה חודשים אני עובר ימים קשים
בחיפוש אחר ריגושים שרק יקהו כאב
ומסתבר יש אנשים, כמוני גם הם חלשים
טיפשים, יצאו מרוששים מכל שמחה בלב
איך הגעתי עד לזה?

כבר לא חושש או מהסס אני רוצה להתפייס
חזרי אני כבר לא כועס רק מתגעגע
ולא רוצה להיתפס בקטנותי להימאס
עלייך רגע מתכנס ורק, רק מתגעגע

כן, היו בי צפיות לחיות איך שארצה לחיות
להותיר עוד תהיות אם את בסוף תשובי
ומסתבר יש אשליות נותנות מפלט ועליות
כשתהומות בסוף באות, מבין איך הן שיטו בי
אין בי כוח לשנות.

כבר לא חושש ומהסס...

עד שתחזרי אלי פתאום אני רוצה אותך מולי היום
אביט בך אחבק אותך בחום עכשיו אני יודע.

רק מתגעגע לעינייך מה אני, עני בלעדייך
קשרתי את חיי בחייך עכשיו אני גווע
ורק, רק מתגעגע.

כבר לא חושש ומהסס...

סוף מסע
מילים: אהוד מנור
לחן: חנן יובל

ואם אביט לרגע לאחור
האם אראה את הבהובי האור(ה)
אשר ריצדו אל מול עיני אתמול,
כאילו מצוים: אל תט ימין או שמאל.

ואם אביט אל ארץ הילדות,
האם אדע היכן נפלה טעות.
מתי ננטש אותו חלום כה טוב.
מדוע וכיצד הוחלף בצל קרוב.

ושתי עיני עייפו מלחפש,
ומעכשיו הן מצפות לנס.
בסוף מסע,
האם אפסע אל אור לפתע,
אל תוך האור(ה) שבליבי אזכור.

את כל השאלות אשר הפכו
מילים כה חלולות,
המבטים כבדי הדאגות,
עכשיו אותן עיניים
לי הן לועגות.

היו מילים חמות ונלהבות,
ותקוות היו כל כך גבוהות.
לפני זמן רב חיכיתי לבאות,
אי אז כשרק רציתי ילד להיות.

ושתי עיני...